גיל-עד מיכאל שער, בנם של בת גלים ואופיר, נולד ביום י"ט בטבת תשנ"ח (17.1.1998) בפתח תקווה. אח לשיראל, לתהל, למיתר, להלל ולמאור.

גיל-עד גדל בפתח תקווה, ולמד בבית הספר הממלכתי- דתי "מורשה". כשסיים כיתה ג' עברה המשפחה לישוב טלמון בבנימין, וגיל-עד המשיך את לימודיו בבית הספר "אריאל " שבמקום. בסיום כיתה ח' עבר ללמוד בשיבה התיכונית "מקור חיים" בקיבוץ כפר עציון.

במקביל ללימודיו בישיבה היה גיל-עד פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא",  תחילה כחניך ובהמשך כמדריך בסניף בני עקיבא שביישוב הקהילתי עופרים, הסמוך למקום מגוריו.

גיל-עד היה נער אחראי, מסודר, רציני, משקיען בכול: בלימודים, בהדרכה, בקשרים החברתיים שהוא טיפח, באחיותיו שאותן אהב בכל לבו. גיל-עד אהב לטייל בארץ, להאזין למוזיקה ולארגן פעילויות חברתיות.

בשעות הפנאי טיפח גיל-עד תחביב נוסף – אפייה –  וביצירות הפאר שלו פינק את הסובבים אותו, והרעיף חום ואהבה.

שמחת חיים גדולה אפיינה את גיל-עד, שמחה אמתית וגבוהה, אך גם כזו הבאה לידי ביטוי ביכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים, לכייף, לטייל ולצחוק.

ביום חמישי ט"ו בסיוון תשע"ד (12.6.2014) יצא גיל-עד בשעות הערב מהישיבה בדרכו לבלות את השבת בחיק משפחתו.

בצומת הסמוך ליישוב אלון שבות בגוש עציון, עצר רכב בעל לוחית זיהוי ישראלית שהציע להם טרמפ. גיל-עד ושני צעירים נוספים – חברו לישיבה, נפתלי פרנקל, ואיל יפרח תלמיד ישיבת "שבי חברון" – עלו על הרכב.

זמן קצר אחרי תחילת הנסיעה הבינו שלושת הנערים ששני היושבים ברכב הינם מחבלים שהתחזו ליהודים. באומץ לב ובקור רוח נדירים, מבלי שהחוטפים הבחינו בכך, הצליח גיל-עד להתקשר למשטרה ולהודיע כי נחטף.

ממועד חטיפת הנערים ובמשך 18 יום התנהל מבצע חיפושים נרחב למציאת הנערים – "שובו אחים".

ביום שני ב' בתמוז (30.6.14) התגלו גופות הנערים באזור חברון.

תקופת החיפושים אחר הנערים בצפייה למוצאם בריאים ושלמים, התאפיינה בגילויי אחדות וערבות נדירים בין כל חלקי העם בישראל ובעולם ובקריאה להחזירם (bring back  our boys).

ביום שלישי ג' תמוז (1.7.14) הובא גיל-עד למנוחות בבית העלמין במודיעין בהלוויה ממלכתית משותפת לשלושת הנערים ובהשתפות רבבות. בן 16 וחצי היה במותו.

גילויי האחדות נמשכו אף בשבועות לאחר ההלוויה במהלכם של ימי מבצע "צוק איתן". מפעלי הנצחה רבים נקראו על שמו של גיל-עד בפרט ועל שמם של שלושת הנערים גם יחד.